הרחוב היהודי

הרחוב היהודי וה"וולוקי" Włóki – רחוב וורשבסקה Warszawski ulica והיום 11Listopada – Wadysława reymonta :

השם הרשמי היה רחוב וורשבסקה Warszawska אולם שמו הפופולארי בפי כל אוכלוסיית העיירה היה הרחוב היהודי.
באמצע שנות השלושים הוחלף שם הרחוב לדשינסקי ע'ש מנהיג הפ.פ.ס ( המפלגה הפולנית הסוציאליסטית) והיום נקרא חלקו הראשון של הרחוב 11Listopada, ע'ש תאריך קבלת העצמאות בפולין בסיום מלחמת העולם הראשונה 11.11.1918.

בית ראשון מצדו הימני של הרחוב ביציאתו מן השוק הישן Stary Rynek היה בית עץ בן קומה של קלמן לידזברסקי ובו בית מסחר סיטונאי למוצרי מכולת. בשנות השלושים נהרס הבית הקטן ובמקומו נבנה בית קומתיים.
בית קומתיים של החיט קלמן קלמנוביץ' ובו דירת המורה הציוני ברוך אטלאס אשר פתח בדירתו בי'ס ללמוד שפות לבנות ומועדון 'החלוץ המזרחי'.
בית קטן בן קומה של חסיד גור אליקים ריז' ואשתו הבלנית יטה'קה ובו מכר שאריות של סחורות מניפקטורה ופתקים לשחיטה. עם הזמן ריז' מכר את ביתו לברוך אטלאס ועבר לגור בדירה מעל למקווה. הוא קיבל דירה זו בזכות אשתו הבלנית שהייתה מומחית ללחשים נגד עין הרע.
בית קומתיים של משה גראינביץ', בעל חנות טקסטיל בבית. הבית עמד ליד הגשר שעל נהר השרפיינצ'הSierpienica.
הגשר מעל נהר השרפיינצ'ה Sierpienica ברחוב היהודים היה הגשר המרכזי בעיירה והתנועה עליו גדולה וצפופה.



אפרים שילה (שולץ Szulc ) עומד בצד הגשר מעל השרפייניצה Sierpienica ברחוב היהודים 11Listopada וברקע ראשיתו של הרחוב היוצא מהשוק הישן Stary Rynek 1995.

השרפייניצ'ה Sierpienica מן הגשר והלאה לכיוון בית המדרש החדש שאיננו

מעבר לגשר ביתן קטן עם חנות לסחורות טכסטיל של המורה ר' דוד קלינמן.
בחצר היה ביתו הקטן של העגלון בר'יה אוברפלד שהיה מעביר בעגלתו תבואה ותמורתה.
בית קומתיים של מרדכי דוד טרקלטוב ובו גם דירתו של השוחט ובעל התפילה יוסל אייזנשטט הוא יוסל שוחט. אחיו דוד איזנשטט היה מנצח המקהלה בבית הכנסת הגדול ברח. טלומצקה בוורשה.
בשנות השלושים רכש מתתיהו פראשניצקי את הבית, הרס אותו ובנה במקומו בית חומה (שרד את המלחמה). בצמוד לבית טרקלטוב עמד בית קומתיים של זליג בכרך ובצמוד לו בית חומה בן קומה וחצי של חסיד גור נחום טץ.

בביתו של טץ התנהל 'בנק לאשראי' ובמרתף הייתה חנות המשקאות שלו.
רבקה טץ אחותו של נחום הייתה דמות מרכזית בתנועה הסוציאליסטית בעיירה וממייסדי תנועת 'הבונד'.

רבקה טץ

מהרחוב היהודי ישנה התעקלות שמאלה וימינה בחזרה לרחוב היהודי.
בנקודת הפנייה נוצרה רחבה חניה שבה חנו עגלות האיכרים בימי שוק וכאן התנהל גם שוק למכירת תוצרת.
בצדו השמאלי של הרחוב בנקודת הפנייה : בית מאיר עובד באלט, כותב המכתבים לחו'ל עבור כל הרחוב היהודי.
בעליית הגג הייתה דירת אברהם בורגאנד חסיד אלכסנדר, בעל תפילה ושוחט עופות.

חזרה לרחוב היהודי לאחר בית נחום טץ:
בית קומה ומרתף של הגיסים: איציק אוסטשבר מוכר השמן ובעל בית בד (בבית לוסמר שמול בית הכנסת), שלמה רייכגוט בעל חנות מכולת וברוך קאננברד בעל מאפיה. בית אייזיק צ'ארנה בו גר ליבל הורן, פעיל ציוני ממייסדי הסתדרות הנוער הציוני 'הרצליה'.

רחוב ה'מקווה' (ס'מקוה געסל) :רחוב קטן שפנה שמאלה מרחוב היהודים ודרכו הלכו היהודים למקוו. היום איננו קיים עוד. ברחוב גרו:
בית שמואל שמפאן ובו שטיבל של חסידים פליטי שטיבלים אחרים.
בית האחים חיים והרש גונשר ובו 'חדר' של דודי הרש'יה זלוצ'בר.
בית משה קאשאז' (שרד את המלחמה) ובו ה'חדר' של חיים יוסף קריסטל ובי'ס 'בית יעקב' לבנות ובתוכו מעון 'בנות אגודת ישראל'.

בנות 'בית יעקב' 1936

בית ר' נחום טונבל.

רחוב קטנטן היוצא מן הרחוב לעייל ובצדו הימני שכן ה'מקווה'.
בדירה על גג ה'מקווה' גר חוכר ה'מקווה' (המקוה'ניק).
בין החוכרים: שמואל לייב וטונה ישעיביץ', לייב שויצר.
ליד המקווה באר מים 'רכים' ובית החיט אהרון ליב יורקביץ'.

בין רח. גורנה (עילית) Górna לבין רחוב המקווה היו רחוב קארטאפל מיט פערפל געסלעך (רחובות תפוחי אדמה עם פתיתים), שנקראו כך ע'ש דלת העם שהתגוררה בו והמאכלים שאכל. בין דיירי הרחוב:
בית מגורים ובית ספרו ( לפני שהעבירו לרח. ה 3 במאי) של המורה הציוני המשכיל מרדכי הירש מינץ.

גטו שרפץ Sierpc Ghetto: הגרמנים קבעו את הגטו במרץ/אפריל 1940 עבור היהודים שחזרו לאחר הגירוש ברחובות גורנה Górna, איזור בית ה'קמינצה' והרחוב שבו גר מרדכי הירש מינץ.

רחוב גורנה Gόrna עובר על הגבעה שבמורדותיה עמדו הבתי:
בית אברהם גרושקה מול בית המדרש החדש ובו מלון לעניים נודדים (מלון אביון ללא שלמון) לנגנים ועושי להטוטים.
בית קיילה גיטל שואבת המים.
בית ניפומושצ'וק (שרד את המלחמה)בית חומה ציבורי מאחורי ה'קמניצה'(שרד את המלחמה) בן קומה אחת ומרתף שבו היו 'הכנסת אורחים' ותלמוד תורה.

הרחוב היהודי / רחוב גורנה Gόrna:
ה'קמניצה' (בית חומה) בית קומותיים גדל מימדים, מרתף ועליית גג של הכומר אדאמסקי ( בעל הבית של בית המרקחת ובעל בית המרקחת) אוהב ישראל ויודע שפות וביניהן אידיש ועברית.
הדיירים ב'קמניצה': המלמד אברהם יצחק וה'חדר' שלו, חבר ועד הקהילה משה גרוסמן, החזן והשו'ב דניאל שאיקס, בעל התפילה קלמן ארפה.

הרחוב היהודי אחרי ה'קמניצה' לכיוון מזלג הרחובות יאן קילינסקי Jana Killińskiego(הדרך לביז'ון)/ולדיסלאב ריימונט Władisława Reymonta (הדרך לדרובנין) :
בית קומה אחת של המלמד פיבוש'ה רוסאק ובו גר החיט מנדל מאי.
בית המדרש החדש (1886) העומד במעלה הגבעה שהיה מרכז ההשכלה והציונות בשרפץ Sierpc עד מלחמת העולם הראשונה ונחשב בית מדרש אריסטוקראטי.

בית המדרש החדש אשר נהרס כליל בתקופת השואה

בית נחום ניאפומושצ'יק ( שרד את המלחמה) ובו גר גם הסבל והקברן אליעזר וויראנבניק.
בית קומתיים של חסקל לוסמר ובו ה'חדר' של המלמד אברהם יצחק.
עם השנים נמכר הבית לאיצ'ה שויצר שבנה בחצר בית חומה בן קומתיים ובו דירתו של איצ'ה בונם רוזנברג, מעון 'פועלי ציון שמאל' והספרייה שלהם, סניף תנועת 'בית'ר' ומעון 'ארגון בעלי מלאכה'.

הרחוב היהודי לאחר המלחמה עם בתי הלבנים ששרדו. מימין: בית המדרש הישן ששרד למרות היותו מעץ.

בית חומה בן קומתיים של הפולני ליטוינסקי ( שרד את המלחמה) ובו מוסדות הקהילה:
המוסד החינוכי 'יסודי התורה', דירת השרד של הרב יהושע השל דוד גולדשאלק, דירת השו'ב יעקל ריצ'יק, דירת שמש בית הכנסת שמעון גלבארד ודירת המלמד אליהו מאיר 'הויקר' (אליהו מאיר הגיבן).
בית קומה של התפר עקיבא אופנבאך.
כאן הסתיימה העיר ופה היה מחסום לגביית תשלום מכל עגלה הנכנסת לעיר.

ה'וולוקי' (ווליקעס) Włóki – שטחים כפריים מעבר למחסום שהיו שייכים אדמיניסטרטיבית לכפר בורקובה Borkowa השוכן כ - 4 ק'מ משרפץ Sierpc לכיוון דרובין Drobnin . רוב התושבים בשטח זה היו יהודים.