מסע שורשים בן 20 דקות לעיירה שרפץ 2005

טובה (אברהם הרץ) קרן

21.5.2009

שרפץ Sierpc -עיירת נעוריה של אימי מלכה אברהם לבית בוקאט.
אימי מלכה אברהם לבית בוקאט, סירבה לדבר על פולין ומסרה לנו פרטים מזעריים על עיירת נעוריה.
בילדותי שמעתי הרבה התלחשויות ובכי באידיש ובפולנית ושמות של קרובי משפחה. כך גדלתי בצל השואה.
המידע היחידי שהצלחתי להוציא מפיה היה שם נעוריה-בוקאט ושהבית בו נולדה גבל בחצר של כנסייה, אך את שם העיירה לא ידעתי.

מלכה בוקאט

לאחר פטירתה של אמי החלטתי לבדוק את שרשי המשפחה. זכרתי שבילדותי חולקו בבתים "דפי- עד" להנצחת הנספים בשואה והתחלתי לבדוק את "דפי- העד" באתר האינטרנט של 'יד-ושם'.
הקלדתי את השם בוקאט וקבלתי פרטים מרתקים על המשפחה. צמרמורת אחזה בי כאשר זיהיתי את כתב ידה של אימי בטפסי "דפי-עד".

באמצעות דפים אלה למדתי כי שם עיירת הולדתה של אמי הוא שרפץ Sierpc.

גולדה בוקאט

הקלדתי באינטרנט את המילה שרפץ Sierpc וקבלתי מאמר פרי עטו של אפרים שילה (כתובתו בירושלים 1.6.1995) בשם "שרפץ עיר הולדתי במרכז פולין" .
יצרתי עמו קשר והוא הפנה אותי אל בתו נורית אשכנזי ואמר שהיא עומדת מאחורי הפרסום של הכתבה ובמקצועה מדריכת סיורים בפולין.
בשנת 2005 יצאתי לסיור בפולין ושלבתי בו ביקור בעיירה שרפץ Sierpc. מארגן הטיול הבטיח לי שיביא אותי לכניסה לעיירה ובעוד ששאר המטיילים ינוחו בבית קפה, יתאפשר לי סיור בן 20 דקות בעיירה.
מצוידת בחברה דוברת פולנית, בחברה שצילמה את הסיור ובבעלי שבעברו היה סייר, נכנסנו לעיירה ותשאלנו את האנשים ברחוב. חיפשנו בית ליד כנסייה.
היו לנו רק עשרים דקות והכול נעשה במהירות. הגענו לרחוב שבו כנסייה, הרחוב היחיד שבו סיירתי וצילמתי את הבתים לאורכו. מתחקור האנשים הסתבר לנו שהכנסייה המבוקשת נמצאת בכוון ההפוך.
בצעדי ריצה הפכנו כיוון וראינו כנסייה בקצה השני של הרחוב הארוך.
אך היכן הוא בית בוקאט? היה עלינו לחפש אנשים שאולי זוכרים ולתחקר אותם איזהו בית בוקאט?
למזלנו נתקלנו באדם מבוגר מאוד וכאשר נשאל אם הכיר את בית בוקאט הצביע על הבית של אימי משמאל לכנסייה. מול הכנסייה, אמר, היו שתי מכולות שהיו שייכות למשפחת אימי. כעת היה השטח ריק כי המבנים נשרפו במלחמה ולא הוקמו מחדש.
צילמתי את הבית והצטלמתי לידו וחלפו להן 20 הדקות היקרות מפז.
נרגשת כולי חזרתי לקבוצה והמשכתי בטיול.
לימים בעקבות גילוי זה, נסעו בני דודתי לביקור בעיירה עם המדריכה נורית אשכנזי (תמונות מצורפות נמצאות באתר.)
בספר יזכור לתושבי העיירה שרפץ Sierpc כתוב בעמוד 213 "ליד בית בוקאט עמדה כנסיה קתולית..."
בעמוד 91 כתוב "הקן של הנוער הציוני היה בשוק החדש בביתה של הגב' פודסקו'ץ –היא סבתי (בחצר בית בוקאט").

מרים פודסקוץ', בת דודתן של האחיות לבית בוקאט

רוב בני משפחתי נספו בשואה. בעמוד 507- 506 מופיע שמם של יעקוב בוקאט –דודי ושל פסח סקורניק בן דודה של אימי, שניים מבין 17 בני שרפץ שנשלחו בינואר 1944 לעבוד בקרמטוריום במחנה ההשמדה מאידנק Majdanek. וגורלם כמובן נחרץ.
המידע על הימצאותו של קן 'הנוער הציוני' בחצר בית סבתי, היווה עבורי סגירת מעגל נוספת – למדתי כיצד ועם מי עלתה אימי מלכה לבית בוקאט לארץ ישראל.

Vojska Polskiego רחוב ה 3 במאי היום

סמטת צ'לפין Czałpin ומאז שנות השלושים רח. סטפן ז'רומסקי Stefana Żeromskiego הפונה מערבה ומתעקל. המשכו הוא בוברובה Bobrowa המגיע עד לכפר בוברוב. נהר השפריינצ'ה Sierpienica עובר גם בבוברוב, שם נהגו רבים מיהודי שרפץ Sierpc להתרחץ בנהר ובימי שישי לטבול כתחליף למקווה.

בסמטה שכן בי'ס הפאנסיה (פרוגימנסיה מעין חטיבת ביניים) לבנות ובו שכן גדוד תנועת 'הצופים'.

הפאנסיה היהודית

רחוב קלשטורנה ( ע'ש המנזר שבו) שלימים שונה שמו ל- 3 במאי ( טזצ'גו מאיה ע'ש החוקה הפולנית שהתקבלה ב 3.5.1793) והיום שם הרחוב Vojska Polskiego והוא ממשיך את רחוב שופן מעבר לרח. ז'רומסקי Stefana Żeromskiego .

בפינת רחוב סטפן ז'רומסקי Stefana Żeromskiego / ה 3 במאי היום Vojska Polskiego :
בית חומה בן שתי קומות, ביתו של אהרון צ'רנוצ'פקה חסיד גור, סוחר עצים ובעל מחסן עצים במקום שנמכר עם הששנים למנדל קרפה.

בקומה הראשונה – בית הספר של מרדכי הירש מינץ. מינץ גר בבית קומה ממול שהיה שיך לגרמני פאטליק.

צפונה לכיוון הגשר הגדול שעל נהר על הגבעה, הכנסיה הקתולית "עלייתה לשמים של אם אלוהים" Wniebowzięcie Matki Boskiej ולידה מנזר בנדיקטיני לנשים Klasztor Benedyktynek .

חצר מנזר הבנדיקטנים העומד מאחורי הכנסייה ומחובר אליה במסדרון

מאחורי הכנסייה היה המבצר שהיווה מאז מלחמת העולם הראשונה בית סוהר - "קוז'ה" לעבירות קלות ו"ויאנז'ניה" לעבירות חמורות. בתי הסוהר הועברו אז לכאן מרח. פירוגובה.
הרחוב היה בפרברי העיירה ובו גרו בעיקר פולנים.

רח. Vojska Polskiego ממשיך אחרי הגשר עד לרחוב הגדול והניצב ששמו היום תידיאוש קושצ'ושקו Tadeusza Kuściuszk, המוביל בחלקו המזרחי לשכונה היהודית שבפאתי 'וולווקי', בצפונו לדרך לביז'ון Beiżuń ובחלקו המערבי לדרך לריפין Rypin ולליפנו Lipno– טורון Torun.

כאן גרו האחים איצ'ה מאיר, הרשל מוטיל ויוסף אפלבאום.

בראשית רחוב ה 3 במאי במס. 5 ( היום Vojska Polskiego 4 ) בית קומתיים שהיה שייך לגרמני פאטליק ובקומה השנייה של הבית גרו הסבים שלי שמחה וחיה שולץ לבית איצ'ה נוימן וכאן נולדו 8 מילדיהם:
אפרים, דבורה, יעקב, חנה, יצחק, שרה, בינה ויהודית. שמחה שולץ חסיד אלכסנדר וסוחר עצים.
ממול היה בית חומה בן קומתיים גם הוא של פאטליק. בקומתו השנייה גרו הזוג הצעיר שמחה וחיה שולץ לאחר נישואיהם וכאן נולד בנם בכורם אברהם.

שמחה וחיה (לבית נוימן) שולץ





אפרים שילה עומד ליד בית שולץ 1995

בית שולץ נהרס כנראה בראשית שנות ה 2000 ובביקור שערכנו בשנת 2006, נותר מגרש ריק. איש לא ידע לומר למה ומדוע נהרס הצריף. המגרש מצד שמאל מאחורי הבניין, נשכר בשנות השלושים ע'י סוחר העצים שמחה שולץ למטרת אחסון עץ.

עדה שילה, שושי נוי ונורית אשכנזי נכדות שולץ עומדות בקצה המגרש שעליו עמד בית שולץ ולפני צריפו של פאטליק הפולקסדויטש, בעל הבית של בית שולץ- 2006

(בהמשך הרחוב ליד הגשר: יהודית שולץ (נספתה בטרבלינקה

דבורה (ברחה לרוסיה ועלתה לא'י) ויהודית שולץ

בהמשך הרחוב לכיוון הגשר – בית מנדל גורפינקל חסיד גור ומומחה ליערות. במחסן העצים שלו ברח. פלוצק עבדה והוכשרה 'קבוצת הכשרה' לקראת עלייתה לא'י.

האחיו דבורה ויהודית שולץ עם בת דודתן פסיה פולדה (נספתה בשואה) מאלכסנדרוב על הגשר

צאצאי משפחות בוקאט ושולץ על הגשר- 2006

השרפייניצה Sierpienica העובר מתחת לגשר

רחוב שקולנה (ע'ש בי'ס ממלכתי שהיה בו ששונה בשנות השלושים לשפיטלנה (ע'ש בית החולים הצבאי שהיה בו במלחמת העולם הראשונה ) והיום נקרא בנדיטינסקה Benedytińska והוא מגיע עד לרח. פארה Farna .
היהודי היחיד שגר כאן בנימין שרפהץ חסיד אלכסנדר סוחר עצים.

Farna רחוב פארה

רח. פירוגובה (פיארצקי) Biskupa Floriana מהחיבור לרח. ז'אביה Kięcia Wacława ועד רח. פארה Farna:

בית קומתיים – בית שמשון מרדכי ויסרוזה חסיד אלכסנדר וסוחר ביצים, חמאה ועופות.
בחצר הבית – דירת מאיר ישראל ישעיביץ' סוחר קטן של גרביים ופטריות לתיקון גרביים מלודז'.
בית קומה של עו'ד אליעזר גורפינקל.
בחצר בית גורפינקל היה ה'קוז'ה' – בית סוהר לעבריינים קלים – עם חלונות מסורגים ושומר בפתח.
ה'ויז'ניה', בית נמוך מסורג, מוקף חצר גדולה עם שומר– בית סוהר לעבריינים כבדים. שני בתי הסוהר עברו במלחמת העולם הראשונה למבצר מאחורי הכנסייה על הגבעה ברח.. ה 3 במאי ובמקומם הוצבו בחצר צריפי פח חצי עגולים ו הוקם בית חולים צבאי.

רחוב פארה Farna יוצא מכיכר השוק הישן Stary Rynek ופונה צפונה ועובר בגשר מעל לנהר השרפייינצ'ה Sierpienica :
הבית הראשון מכיוון השוק הישן מצדו הימני של הרחוב, בית קומתיים של הפולני גראבובסקי ובו חנות המנופקטורה של החיט דוד סוכאצ'בסקי, המספרה של חיים קולסקי שעסק גם בחובשות, כוסות רוח, עלוקות וחוקן ומעון 'קופת מלווה חיסכון'.
בקומה השנייה – ביתו של שמואל יצחק טץ בנו של השוחט אברהם טץ.
בית קטן בן קומה – ביתו של החיט נוחי'ה פוק'ץ'.
בחצר ביתו של העגלון מנדל טץ בעל מרכבה סגורה 'פובוז' וזוג סוסים ואח'כ מרכבה פתוחה וביתו של אנשל מאש מלמד וחסיד אלכסנדר.
בית קומה אחת של וולף שלזינגר וחנות הצבעים שלו.
בית קטן בן קומה אחת של חסיד גור יעקב משה טיטלבום ובו גם בית מסחר לעורות ודברי סנדלרות.

רחוב פארה Farna מגיע כרחוב רחב עד לרחוב פירוגובה Biskupa Floriana ומשם ממשיך עד לרח. שקולנה – שפיטלנה – בנדקטינסקה Benedyktinska.
בפינת שני הרחובות פארה/שקולנה מצד רחוב שקולנה, שוכנת כנסיית "הקדושים" שהיא הכנסייה המחוזית, העתיקה, הגדולה והחשובה מבין שלוש הכנסיות הקתוליות שבשרפץ Sierpc.

רח. הבנדיקטינים עם כנסיית 'הקדושים' בצדו הימני- 2006

ברח. פארה מול הכניסה לרחוב שקולנה, היה ביתו של הפולני קולשינסקי ובו הוקם בית חולים צבאי במלחמת העולם הראשונה. סניפו של ביה'ח היה בבית הספר ברחוב שקולנה.

רח. פארה Farna מצדו השמאלי של הרחוב היוצא מהשוק הישן Stary Rynek:
בית חומה בן קומה אחת – ביתו של החיט מלך צינה וחנות למכירת לבנים מוכנים של שמואל טץ.
בחצר הבית הייתה דירתו של ר' אליעזר ואסולק ראש ה'מתנגדים' בשרפץ Sierpc, בעל חנות טקסטיל בבניין בית המרקחת שבפינת הרחוב היהודי/השוק הישן ובחצר היה מעונה של אגודת הנוער הציונית 'הרצליה' .

בית קומה אחת – בית הציוני ברוך מנדל גוטליבובסקי וביתו של נחום פרנקל (סוכאצ'בסקי). בית קומה של משה לרר ודירתו של העסקן 'פועלי ציון שמאל' משה גוטשטט.
בית קטן בן קומה של אליהו בער צ'רנוצ'ופקה ממייסדי קופת 'גמילות חסדים'.

רחוב פארה Farna ממשיך ועובר את הנהר בגשר קטן וממשיך כדרך עפר צרה המגיעה עד לרגלי גבעה שעליה עמד ביתן עגול ולידו באר. היהודים קראו לבאר "באר השמד" ומשום שמי הבאר שמשו להטבלת תינוקות נוצרים.
כאן היה מזלג דרכים ממנו יצאה דרך אחת הפונהמזרחה עד לשכונה היהודית בוולוקי Włóki ודרך שנייה הפונה מערבה עד לדרך לריפין Rypin.

הרחוב היהודי

הרחוב היהודי וה"וולוקי" Włóki – רחוב וורשבסקה Warszawski ulica והיום 11Listopada – Wadysława reymonta :

השם הרשמי היה רחוב וורשבסקה Warszawska אולם שמו הפופולארי בפי כל אוכלוסיית העיירה היה הרחוב היהודי.
באמצע שנות השלושים הוחלף שם הרחוב לדשינסקי ע'ש מנהיג הפ.פ.ס ( המפלגה הפולנית הסוציאליסטית) והיום נקרא חלקו הראשון של הרחוב 11Listopada, ע'ש תאריך קבלת העצמאות בפולין בסיום מלחמת העולם הראשונה 11.11.1918.

בית ראשון מצדו הימני של הרחוב ביציאתו מן השוק הישן Stary Rynek היה בית עץ בן קומה של קלמן לידזברסקי ובו בית מסחר סיטונאי למוצרי מכולת. בשנות השלושים נהרס הבית הקטן ובמקומו נבנה בית קומתיים.
בית קומתיים של החיט קלמן קלמנוביץ' ובו דירת המורה הציוני ברוך אטלאס אשר פתח בדירתו בי'ס ללמוד שפות לבנות ומועדון 'החלוץ המזרחי'.
בית קטן בן קומה של חסיד גור אליקים ריז' ואשתו הבלנית יטה'קה ובו מכר שאריות של סחורות מניפקטורה ופתקים לשחיטה. עם הזמן ריז' מכר את ביתו לברוך אטלאס ועבר לגור בדירה מעל למקווה. הוא קיבל דירה זו בזכות אשתו הבלנית שהייתה מומחית ללחשים נגד עין הרע.
בית קומתיים של משה גראינביץ', בעל חנות טקסטיל בבית. הבית עמד ליד הגשר שעל נהר השרפיינצ'הSierpienica.
הגשר מעל נהר השרפיינצ'ה Sierpienica ברחוב היהודים היה הגשר המרכזי בעיירה והתנועה עליו גדולה וצפופה.



אפרים שילה (שולץ Szulc ) עומד בצד הגשר מעל השרפייניצה Sierpienica ברחוב היהודים 11Listopada וברקע ראשיתו של הרחוב היוצא מהשוק הישן Stary Rynek 1995.

השרפייניצ'ה Sierpienica מן הגשר והלאה לכיוון בית המדרש החדש שאיננו

מעבר לגשר ביתן קטן עם חנות לסחורות טכסטיל של המורה ר' דוד קלינמן.
בחצר היה ביתו הקטן של העגלון בר'יה אוברפלד שהיה מעביר בעגלתו תבואה ותמורתה.
בית קומתיים של מרדכי דוד טרקלטוב ובו גם דירתו של השוחט ובעל התפילה יוסל אייזנשטט הוא יוסל שוחט. אחיו דוד איזנשטט היה מנצח המקהלה בבית הכנסת הגדול ברח. טלומצקה בוורשה.
בשנות השלושים רכש מתתיהו פראשניצקי את הבית, הרס אותו ובנה במקומו בית חומה (שרד את המלחמה). בצמוד לבית טרקלטוב עמד בית קומתיים של זליג בכרך ובצמוד לו בית חומה בן קומה וחצי של חסיד גור נחום טץ.

בביתו של טץ התנהל 'בנק לאשראי' ובמרתף הייתה חנות המשקאות שלו.
רבקה טץ אחותו של נחום הייתה דמות מרכזית בתנועה הסוציאליסטית בעיירה וממייסדי תנועת 'הבונד'.

רבקה טץ

מהרחוב היהודי ישנה התעקלות שמאלה וימינה בחזרה לרחוב היהודי.
בנקודת הפנייה נוצרה רחבה חניה שבה חנו עגלות האיכרים בימי שוק וכאן התנהל גם שוק למכירת תוצרת.
בצדו השמאלי של הרחוב בנקודת הפנייה : בית מאיר עובד באלט, כותב המכתבים לחו'ל עבור כל הרחוב היהודי.
בעליית הגג הייתה דירת אברהם בורגאנד חסיד אלכסנדר, בעל תפילה ושוחט עופות.

חזרה לרחוב היהודי לאחר בית נחום טץ:
בית קומה ומרתף של הגיסים: איציק אוסטשבר מוכר השמן ובעל בית בד (בבית לוסמר שמול בית הכנסת), שלמה רייכגוט בעל חנות מכולת וברוך קאננברד בעל מאפיה. בית אייזיק צ'ארנה בו גר ליבל הורן, פעיל ציוני ממייסדי הסתדרות הנוער הציוני 'הרצליה'.

רחוב ה'מקווה' (ס'מקוה געסל) :רחוב קטן שפנה שמאלה מרחוב היהודים ודרכו הלכו היהודים למקוו. היום איננו קיים עוד. ברחוב גרו:
בית שמואל שמפאן ובו שטיבל של חסידים פליטי שטיבלים אחרים.
בית האחים חיים והרש גונשר ובו 'חדר' של דודי הרש'יה זלוצ'בר.
בית משה קאשאז' (שרד את המלחמה) ובו ה'חדר' של חיים יוסף קריסטל ובי'ס 'בית יעקב' לבנות ובתוכו מעון 'בנות אגודת ישראל'.

בנות 'בית יעקב' 1936

בית ר' נחום טונבל.

רחוב קטנטן היוצא מן הרחוב לעייל ובצדו הימני שכן ה'מקווה'.
בדירה על גג ה'מקווה' גר חוכר ה'מקווה' (המקוה'ניק).
בין החוכרים: שמואל לייב וטונה ישעיביץ', לייב שויצר.
ליד המקווה באר מים 'רכים' ובית החיט אהרון ליב יורקביץ'.

בין רח. גורנה (עילית) Górna לבין רחוב המקווה היו רחוב קארטאפל מיט פערפל געסלעך (רחובות תפוחי אדמה עם פתיתים), שנקראו כך ע'ש דלת העם שהתגוררה בו והמאכלים שאכל. בין דיירי הרחוב:
בית מגורים ובית ספרו ( לפני שהעבירו לרח. ה 3 במאי) של המורה הציוני המשכיל מרדכי הירש מינץ.

גטו שרפץ Sierpc Ghetto: הגרמנים קבעו את הגטו במרץ/אפריל 1940 עבור היהודים שחזרו לאחר הגירוש ברחובות גורנה Górna, איזור בית ה'קמינצה' והרחוב שבו גר מרדכי הירש מינץ.

רחוב גורנה Gόrna עובר על הגבעה שבמורדותיה עמדו הבתי:
בית אברהם גרושקה מול בית המדרש החדש ובו מלון לעניים נודדים (מלון אביון ללא שלמון) לנגנים ועושי להטוטים.
בית קיילה גיטל שואבת המים.
בית ניפומושצ'וק (שרד את המלחמה)בית חומה ציבורי מאחורי ה'קמניצה'(שרד את המלחמה) בן קומה אחת ומרתף שבו היו 'הכנסת אורחים' ותלמוד תורה.

הרחוב היהודי / רחוב גורנה Gόrna:
ה'קמניצה' (בית חומה) בית קומותיים גדל מימדים, מרתף ועליית גג של הכומר אדאמסקי ( בעל הבית של בית המרקחת ובעל בית המרקחת) אוהב ישראל ויודע שפות וביניהן אידיש ועברית.
הדיירים ב'קמניצה': המלמד אברהם יצחק וה'חדר' שלו, חבר ועד הקהילה משה גרוסמן, החזן והשו'ב דניאל שאיקס, בעל התפילה קלמן ארפה.

הרחוב היהודי אחרי ה'קמניצה' לכיוון מזלג הרחובות יאן קילינסקי Jana Killińskiego(הדרך לביז'ון)/ולדיסלאב ריימונט Władisława Reymonta (הדרך לדרובנין) :
בית קומה אחת של המלמד פיבוש'ה רוסאק ובו גר החיט מנדל מאי.
בית המדרש החדש (1886) העומד במעלה הגבעה שהיה מרכז ההשכלה והציונות בשרפץ Sierpc עד מלחמת העולם הראשונה ונחשב בית מדרש אריסטוקראטי.

בית המדרש החדש אשר נהרס כליל בתקופת השואה

בית נחום ניאפומושצ'יק ( שרד את המלחמה) ובו גר גם הסבל והקברן אליעזר וויראנבניק.
בית קומתיים של חסקל לוסמר ובו ה'חדר' של המלמד אברהם יצחק.
עם השנים נמכר הבית לאיצ'ה שויצר שבנה בחצר בית חומה בן קומתיים ובו דירתו של איצ'ה בונם רוזנברג, מעון 'פועלי ציון שמאל' והספרייה שלהם, סניף תנועת 'בית'ר' ומעון 'ארגון בעלי מלאכה'.

הרחוב היהודי לאחר המלחמה עם בתי הלבנים ששרדו. מימין: בית המדרש הישן ששרד למרות היותו מעץ.

בית חומה בן קומתיים של הפולני ליטוינסקי ( שרד את המלחמה) ובו מוסדות הקהילה:
המוסד החינוכי 'יסודי התורה', דירת השרד של הרב יהושע השל דוד גולדשאלק, דירת השו'ב יעקל ריצ'יק, דירת שמש בית הכנסת שמעון גלבארד ודירת המלמד אליהו מאיר 'הויקר' (אליהו מאיר הגיבן).
בית קומה של התפר עקיבא אופנבאך.
כאן הסתיימה העיר ופה היה מחסום לגביית תשלום מכל עגלה הנכנסת לעיר.

ה'וולוקי' (ווליקעס) Włóki – שטחים כפריים מעבר למחסום שהיו שייכים אדמיניסטרטיבית לכפר בורקובה Borkowa השוכן כ - 4 ק'מ משרפץ Sierpc לכיוון דרובין Drobnin . רוב התושבים בשטח זה היו יהודים.

איזור בית הכנסת ובית המדרש הישן

הרחוב היהודי 11Listopada / Zwirki Wigury:

הבית האחרון ברחוב היהודי היה ביתו של מנדל ליפשיץ (גרליץ) גבאי בחברות: 'חברה קדישא', 'הכנסת אורחים' וכוללים שונים. בבית הייתה חנות המכולת של אשתו דינה גרליץ.
מהרחוב היהודי יצאה סמטה מרוצפת (היום רחוב Zwirki Wigury ) וממנה נכנסו לבית הכנסת המרכזי.
בראשית הסמטה גר הזגג והמלמד פינ'יה מאקלר.

בית הכנסת המרכזי (1895) עמד לאחר הסמטה במקום מבודד. בית הכנסת הבנוי עץ ועל גגו התנוססו 3 כיפות. בית הכנסת הוקם במקום בית כנסת שהיה עשוי עץ ושעלה באש. בשנת 1907 שופץ בית הכנסת והצייר היהודי סטשאלקו מפלוצק צייר סביב ארון הקודש, שני ציורי נוף וציורי כלי נגינה.
הנאצים העלו באש את בית הכנסת ב 28.9.1939 שהיה מוצאי החג הראשון של סוכות ולא נותר ממנו דבר.

בית הכנסת בשרפץ Sierpc- מבט מבחוץ

פנים בית הכנסת

לאורך הסמטה המרוצפת היורדת מבית הכנסת היו כמה בתים וביניהם:
ביתו של הורן וביתו של שמש הקהילה אברהם יצחק'יה שעורר כל בוקר את המתפללים ב3 דפיקות על תריסי חלונותיהם.
בית קומה של דוד'יה צ'רנוצ'פקה בעל חנות מעדנים.
בית קומתיים של יעקב גרליץ יו'ר ועד הקהילה לפני מלמת העולם הראשונה.
בית קומה של ר' אפרים יוסל ולוקה ובחזיתו חנות המכולת שלו.
בצמוד לבית ולוקה, עמד בית משה מרדכי סנדרוביץ' ובו חנותו לגלנטריה וצרכי סנדלרות ודירת העגלון שמעון יעקובובי'ץ. במרתף הבית הייתה המעבדה הכימית של הירש מיכל סנדרוביץ' בנו של בעל הבית ושם הוא ייצר צבעים, מיני דיו וסבונים.
בית קומתיים של ליפא'יה נאשלסקי שנשען על בית חומה חדש בן קומתיים של אהרון משה הורביץ (שרד את המלחמה). בחזית בית הורביץ הייתה מכולת סיטונאית.
בהמשך לבית החלה סמטת דולי (מורד).

סמטת דולי שנמשכה עד למעבר ה"לאוה" על הנהר ('ז'יקה') היום רחוב מארי קונופניצקייז' Mari Konopnickiejבכיוון הנהר:
בית המלמד חיים יוסף קריסטל.
בית קומה של האלמנה רוזה זינד ('שלישארקן' כלומר, אשתו של המסגר ) ובו בית המרזח שלה ובית התה 'צ'איניה'.

בית המדרש הישן שהיה בית תפילה עממי. בית המדרש לא חרב בתקופת השואה ושימש אז כמחנה ריכוז ל'עבריינים' יהודים ופולנים שהוצאו משם לעבודות פרך.

בית המדרש הישן

בית קומתיים של זליג ריכגוט בו גר הרב יחיאל מיכל גולדשלק.
בבית היה בית המרזח של ריכגוט.
בצמוד עמד בית קומתיים של יוסף וסולק.
בסוף חצר הבית עמד בית קומתיים שקומתו הראשונה שמשה לאסם תבואה ובשנת 1931 נפתח כאן גן הילדים של 'תרבות' שהיוה את אבן היסוד לבי'ס 'תרבות' בשרפץ Sierpc.
בקומה השנייה דירת אברהם פריד בעל חנות לכלי מטבח בשוק בביתו של אליהו גלזר.

דירת אליהו גרוסמן. הבית נמכר למשה לאסמן וישראל בארקו.
בית קומתיים של המלמד וולף חזן ובו דירת משה יעקב שטאהל חסיד סטריקוב והחנות לאפיית תופינים שלו.
באותו הבית הסנדלרייה של משה לאסמן.
בית קומתיים של זליג מיונצ'ין ובו חנות גלנטריה של ר' חיים נחום טונבל משכיל ציוני שביקר בא'י בשנת 1908. בצמוד לבית צריף ובו המסגרייה של ישראל בארקו.
בבית גרה משפחת ישראל קרפ שמש בית המדרש הישן.
המדרכה בחזית ביתו של זליג מיונצ'ין שמשה כמקום למכירת דגים בימי חמישי ושישי עד שבמצוות השלטונות עבר שוק הדגים לרחבה שלפני בית באלט שברחוב היהודי.

רחוב מארי קונופניצקייז' Mari Konopnickiej מהגשר ועד לשוק הישן Srary Rynek

בית אבוש ליברמן ופיבל בודה. בבית חנות הטכסטיל של ליברמן וחנות עורות וצרכי סנדלרייה של בודה.
הבית נהרס בפקודת השלטונות מחמת סכנת התמוטטות בתקופת פולין העצמאית.
בודה רכש את דירת לייזר העיוור והעביר לשם את חנותו.
בית האלמנה קרוסה ליכט ובו חנות הגלנטריה שלה.
בית המלמד ושמש בית המדרש החדש לייבוש רוזנברג בעל חנות קטנה לצרכי סנדלרות.
בית משה נתן קליין בעל ה'צ'איניה'.
בקומה השנייה דירת החיט לייזר העיוור "דער בלינדער ליזר".
בית חומה של יוזף נישאט בעל חנות למכירת ברזל בבית.

איזור בית העלמין היהודי

JGuide SI WJ CE 2S

רחוב יאן קילינסקי Jana Killińskiego(הדרך לביז'ון Beiżuń):
בית קומה של הגרמני דארינג ובו גר יהודה ברוך סקורניק בעל עסקי סיד ופחם וחנות המכולת שם עבדו אשתו מאניה ובניו.
דיירים יהודים נוספים ברחוב:
בעלי חנויות המכולת: יצחק צ'ארקה, אברהם זאב לנינטר ויחזקאל איצקוביץ'.
אברהם מיראנץ בעל מחסן עצים.
המלמד משה דנציגר ואחרים.

רחוב ולדיסלאב ריימונט Władisława Reymonta (הדרך לדרובנין Drobnin):
בית קומה של מוביל הסחורות, שמש בית המדרש החדש ובעל תפילה ברך'יה ז'אשוטקה.
בית הציוני וחבר ועד הקהילה בר צ'ארקה.
בית המלמד לייבל קראמארז'.
דיירים נוספים ברחוב:
משפחת ז'ביצקי, יששכר מאיר סקורקה בעל מכולת ומחסן עצים, מאיר זאב גלאסן, אליהו פיש, ואחרים.

הדרך לבית העלמין היום רחובות: Krόtka – Zwirki Wigury – Władysława Jagiełły ובית העלמין
ברח. Władysława Jagiełły .
בשרפץ Sierpc היו שני בתי עלמין יהודים הישן והחדש ושניהם סמוכים זה לזה. בבית העלמין הישן היו אוהלי קברים של ר' מאירל דב'ש (דרובנין-בז'וין-שרפץ) שאצלו התארח מדי פעם ר' יצחק מברדיצ'ב ושל ר' מרדכי גרינבוים.
בכניסה לבית העלמין ביתו של 'יחזקאל מבית העלמין' - שומר בית העלמין שהיה גם אחראי על הבאת לולב ואתרוג לבתי היהודים. הוא נהג ללכת בכל בוקר בסוכות אל בתי היהודים כדי שהנשים והבנות תזכינה במצוות ברכה על ארבעת המינים ולקראת הושענה רבא, יחזקאל מכר ערבי נחל ובחג השבועות מכר סוף לקישוט הבתים.

אחד מצעדי ההרס וההשפלה הראשונים שבצעו הגרמנים כלפי היהודים עם כיבוש שרפץ Sierpc היה חיסול בית העלמין היהודי. הם עקרו את המצבות ממקומן, הוציאו אותן מבית העלמין, שברו אותן וכיסו עמן דרכים כמדרכות, או ריסקו אותן והשתמשו בהן כחומר לבנייה. כדי להגביר את ההשפלה, הגרמנים כיסו במצבות את הדרכים בשכונות היהודיות.
אחד הצעדים הראשונים שעשו ניצולים מבני שרפץ Sierpc עם חוזרם לעיירה כדי לחפש את בני משפחתם ורכושם, היה לאסוף את שברי המצבות ולהחזירם לבית העלמין. כל המצבות היו חצויות לאורכן ולא ניתן לקרוא את הכיתוב עליהן במלואו. מקום הקברים באין מצבה לא היה ידוע ולכן המצבות הוצבו במקום כלשהו.
לאחר מכן, הציבו הניצולים בבית העלמין אנדרטה לזכר יהודי שרפץ Sierpc שנספו בשואה.

בית הטהרה

בית הטהרה שרד את המלחמה, אך הלך ונהרס מחוסר טיפול ובשלג הכבד של חורף 2006 , קרס המבנה שנותר.

בית הטהרה לפני המלחמה

ניצולים אוספים שברי מצבות שנוצלו כאבני מדרכה

ניצולים מחזירים לבית העלמין את שברי המצבות

האנדרטה לזכר הנספים בשואה ושברי המצבות שהוחזרו למקומם

ניצולים ליד האנדרטה. ראשון משמאל עם המגבעת: אפרים שילה איש 'המוסד' שהגיע לביקור בעיירה 1947.

אפרים שילה בן העיירה עם נכדו שוני אשכנזי ליד האנדרטה לנספים בשואה. הכיתוב על האנדרטה הולך ומיטשטש-1995

אסתי שומינר, מיקי גורודישר ויוני אשכול צאצאי בוקאט. הכיתוב היטשטש לגמרי2006

צאצאי יהודי שרפץ בביקור בבית העלמין המוקטן בגלל הרס המצבות-2006

המצבה החצויה לאורכה - 2006

בית העלמין היהודי המוזנח והשומם. מיקי גורודישר וברוך שומינר בודקים את הכיתוב על המצבות - 2006

הדרך המשיכה לאחר בית העלמין וירדה לכיוון הנהר עד לטחנת המים של אברהם אוקארט אשר נמכרה לפולני גאברונסקי והפכה לטחנת קיטור.